הבנות של גרעין אשרת ביום תל-אביב מפגש בעקבות נשים יוצרות תל-אביביות.

את המפגש הזה של בנות אשרת לכיוון תל-אביב התחלנו בת שינקה ציפי ואני בקרית גת משום שהתעקשתי הפעם לאספן מהרכבת ולסע יחד ולהרוויח את שלושתינו לעוד שעתיים נטו הלוך ושוב, אם כבר אז כבר!נחתנו עם הג'וק שלי במתחם התחנה ומיד הלכנו לקו 18 שלקח אותנו לאזור הבימה.ליד הבימה בקפה לנדוור חיכו לנו התל-אביביות תלמוש ויעל וקיבלו את פנינו בכיף ענק+תשר סימלי שארגנה לנו תלמוש (ארנק מבד שעושים מתמודדים באברבנאל ותלמוש דואגת לצ'פר אותם ואותנו גם יחד), בתוך הארנק חיכה לנו פתק עם התאריך הבא 8/5/13המפגש הבא.נאספנו עשר בנות שוב מכל הארץ והתחלנו את הסיור התל-אביבי עם המדריכה עדינה בעקבות נשים בתל-אביב, והתחלנו ב"גבימה" (הגה רוסית) בעקבות הגב' הראשונה "חנה רובינא", אני מיד התחברתי לגוון קולה ולצורת הביטוי של המדריכה ושמתי לב שהפעם בניגוד להרגלי בקודש שלא להקשיב חלילה וחס, אני אהיה נורמטיבית.ובאמת גם כי הסיור התחיל בשחקנית ידועת שם ועצמתית כחנה רובינא, וגם כי מטבע הדברים שבסיורים שמדברים על אנשים והיסטוריה שלהם ובעיקר אם מדובר על נשים זה חייב לגלוש לרכילות...אני לא אחזור על סיפורי המדריכה בפרטים אך זכורות לי מילים כמו שחקני הבימה, רחוב פרוג שבו חלק מהם זכו במגורי הבימה,הבת של הרובינשטיינים שעמדה להקשיב להדרכה ולשים לב אם לא מדברים שטויות והיא לא תאפשר דבר כזה, והיא רק בת 93 ויודעת משהו על החיים!וראינו את המרפסת של יונה וולך וקצת שרנו את השיר שכתבה:     מילים: יונה וולךלחן: שלמה גרוניך
כי איתך זה רק בגלל שאני אוהבת. כי איתך זה רק בגלל שאני רוצה. כי איתך זה לא בגלל שאני חייבת. כי איתך זה רק בגלל שאני רוצה.

היינו בבית הקברות טרומפלדור וביקרנו את קברו טרי של אריק איינשטיין ז"ל ואת קברה של שושנה דמרי שהתקשרה לנו לשיר "צריך לצלצל פעמיים" במיוחד כשנעמדנו ליד הגליל 2 ששם קיים היום בית מרקחת הומאופטי ומסתבר שהיה שם מלון קטן עם חדרים להשכרה והקוד למציאת חדר או לאנשים מהמלון היה לצלצל פעמיים, ומאד מתאים ששושנה דמארי תשיר  בקולה המיוחד והמשמעותי.

צריך לצלצל פעמיים  שושנה דמארי  מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי תופרת אני ותופרת  הים לא יחדל מלנהום  אני את פניך זוכרת  כאילו היה זה היום.  אח כמה צחקנו אי פעם  ראשי המתולתל כה הזהיב  היה לימים איזה טעם  של עץ תפוחים באביב.  אמרתי: "תבוא בין ערביים  אותי לטייל להזמין  כתובתי הגליל מספר שניים  קומה ראשונה מימין..."  צריך לצלצל פעמיים,  צריך לחכות רגע קט,  ואז נפתחות הדלתיים  ואז נפגשים במבט  צריך לצלצל פעמיים  לבוא ולומר: "ערב טוב,  נכנסתי אלייך בינתיים  כיוון שעברתי ברחוב".  וכך, עד שבא אותו ערב  שטפו מדרכות רועשות  דבריך ענוני כחרב  דבריך היכוני כשוט.  שתקתי, דבר לא ידעתי,  חינקוני דמעות בגרון  נפרדנו... לפתע שמעתי  בפתח צלצול פעמון -  לרגע איחרתי לפתוח  איחרתי מכאב ומאור  מדוע מיהרת לברוח?  מדוע מיהרת? אמור...  צריך לצלצל פעמיים...  תופרת אני ותופרת...  אם פעם יהיה ותבואה  שנית פה ברחוב לעבור,  תזכור כי בבית מרגוע  תזכור כי דולק בו האור.  תבוא אם תרצה כמו פעם  דבר לא צריך לחדש  אין צורך בבכי וצער  סליחה לא צריך לבקש.  צריך לצלצל פעמיים... היינו בדיזנגוף סנטר דרך המזרקה המחודשת והפועלת לתפארת גם מים גם אש וגם צבעוניות מדהימה ואתמול גם אווירה חורפית +גשם מבול שאפשר לנו לשהות קצת מתחת לסככות ולהראות לי כצלמת את הצדדים הפחות משמחים שלנו בארץ, שעדיין אנשים ישנים מתחת לעץ ממש בככר למטה. ואני שרואה ומתעדת מרגישה חוסר אונים וכאילו ממשיכה להכחיש ולקחת את התמונות הביתה. ואכלנו תותים שבתשינקה קנתה לקבוצה, וראינו את המקום שגיתית התחתנה במלחמת יום כיפור, ואז הלכנו לקפה "מצדה" ששם פגשנו את סמדי אהובתנו שפתחה לתומה משרד חירום וניהלה את חייה (יעילות מעל הכל). ב"מצדה" היה לנו קרב קטן כמו שצריך לקרות ב"מצדות" כבשנו אותם ולא ויתרנו על ריבוע לעומת שולחנות אורך שהיו פוגעים ברעיון הראשוני של חברות מתקשרות, מספרות ומדברות כולם עם כולן. ומיותר לומר שלחלק מאיתנו השמיעה כבר לא משהו ואני בינהן (הבנתי זאת כשבלילה אני נכנסת למיטה ואומרת לדויד תגביר את הטלויזיה והוא אומר מה קרה לך??? זה נורא חזק!!! אחרי מס' פעמים הבנתי שאני לא שומעת טובבבבבבב.) אז כשהסכימו לריבוע בהתחלה כמו בלגו בנו אותו כמו אוטובוס כשנטע הנהגת וחמדוש בכירטוס, בסוף סוף הבינו את עצמם וסידרו ריבוע מושלם ואז נרגענו מהעיצוב ועברנו למשחקי הרעב!!!. שלוש פעמים בדקו את ה"ריכוז וקשב של הקבוצה עם "חפשו היכן מסתתרת ההזמנה ה11???" לאחר שעברנו את כל הקדימונים האלה התחיל לזרום האוכל, שגם כאן היו מס' החלפות/אכזבות/ותיקונים של ההזמנות ובסו"ס ה"מצדאים" הצליחו להתישנו וגם לתת שירות טוב עם אוכל טעים , והצלחנו לעבור לשלב ב' של התוכנית הכללית וסיפרנו את הסיפורים שלנו שקירבו, והצחיקו, והדהימו, והיתה גם דילמה שכולנו התגייסנו לטובתה , ובקיצור חברות מדהימות שלי אוהבת אתכן ומחכה ל-8.5.13 ואם יש לכן משהו להוסיך כתבו לי ואוסיף כאן בפוסט המשותף שלנו אוהבת לעולמים אירית. ובמיוחד לתלמוש ויעל על התכנון פנים תל-אביב. ביתי שלי (2002)

.

 

הוסף כיתוב